מחלת העיניים החמקמקה שפוגעת בראייה – קרטוקונוס (קרנית חרוטית)

קשה לנו לחשוב על מקרה שבו  אנו מתקשים לאבחן מחלת עיניים. אנחנו הרי משתמשים בראייה שלנו כל יום, כל היום, ואמורים להיות ערים לשינויים ולו הקטנים ביותר, נכון? לא בהכרח. למשל, במקרה של הקרנית החרוטית, או כמו שהיא נקראת בשפה המקצועית – קרטוקונוס, הנזק "מזדחל" השינוי הוא איטי ונעלם מן העין ובמקרה הזה אבחון מוקדם יכול לעשות הבדל משמעותי במורכבות והצלחת הטיפול. כל מה שצריך לדעת על  קרטוקונוס

האם ידעתם שקרנית העין יכולה לשנות את צורתה לצורת חרוט אשר פוגעת בראייה בדרגות חומרה שונות מבלי שבכלל תשימו לב? מחלת העיניים שעלולה אף להוביל במצב מתקדם שלה לניתוח השתלת קרנית אם לא מאבחנים אותה בזמן, נקראת קרטוקונוס. במאמר זה נענה על השאלות מה זה קרטוקונוס? האם קיימים למחלת עיניים קרטוקונוס תסמינים ברורים? האם קיים טיפול בקרטוקונוס? מי נמצא בקבוצת סיכון מוגברת לחלות בה? שאלנו את מרפאת הקרטוקונוס הייעודית של רשת המרכזים הרפואיים ' ד"ר לוינגר עיניים' בהובלתו של ד"ר  שמואל לוינגר את כל השאלות וקיבלנו מידע חשוב שמסכם את כל מה שצריך לדעת על המחלה החמקמקה.

מהי מחלת הקרטוקונוס?

קרטוקונוס או בעברית 'קרנית חרוטית' היא מחלת עיניים הפוגעת בשתי העיניים, במסגרתה נגרם שיבוש לצורת הקרנית הנמצאת בחלק הקדמי של העין, כך שהקרנית מקבלת צורה של חרוט דק, קמור ולא אחיד. כיצד מחלת הקרטוקונוס משפיעה על הראייה? לקרנית יש תפקיד מרכזי לשבור את קרני האור החודרות אל העין ובכך להשיג תמונה חדה ומדויקת. המבנה העגול והסימטרי שלה מאפשר לה לבצע את התפקיד החשוב שלה.

פגיעה בצורת הקרנית כתוצאה ממחלה זו מובילה להידרדרות מתמשכת בדרגות שונות בתפקוד הקרנית, כך שקרני האור החודרות אינן נשברות באופן תקין. בכך נגרם נזק לראייה בצורה של אסטיגמציה וקוצר ראייה לא סדירים, כאשר הדרגה החמורה ביותר היא עיוורון. סיבות המחלה אינן ברורות.

מי נמצא בקבוצת סיכון לחלות במחלה?

לא ניתן להצביע באופן ברור על מי עלול לחלות במחלה, עם זאת יש מספר גורמים שעוזרים לאפיין אוכלוסיות בסיכון. בנוסף, מחקר שנערך על ידי מכללת הדסה בירושלים בשיתוף עם אוניברסיטת קרדיף באנגליה משנת 2011 מצא כי השיעור לחלות במחלה בישראל הוא 2.34% והוא מוגבר במדינות ים תיכוניות לעומת מדינות מערביות.

אלה הם הגורמים הידועים:

• מרכיב גנטי- נמצא שאנשים נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלה במידה והמחלה כבר הופיעה אצל קרוב משפחה. חשוב להדגיש, כי למרות שנראה שההקשר הגנטי הוא מובהק, לא מדובר במרכיב בלעדי שכן רק ל- 8-20% מהאנשים המאובחנים עם המחלה ישנו קרוב משפחה נוסף שחולה בה.
• השפעת הגיל – בניגוד למקובל במחלות עיניים או הדרדרות ראייה המתקשרת על פי רוב לגיל השלישי או תופעות הזקנה, לרוב מחלת הקרנית החרוטית תוקפת צעירים סביב גיל ההתבגרות, שנות העשרים ועד גילאי הארבעים.
• למגדר אין השפעה – במחקר נמצא כי המחלה תוקפת באופן שווה את שני המינים, בכל אחת מקבוצות הגיל בהן אופיינית הופעת המחלה.

האם קיימים לקרטוקונוס תסמינים ברורים?

מחלת העיניים קרטוקונוס מופיעה בדרגות חומרה שונות ופוגעת בשתי העיניים. אצל מחצית מהחולים, בשלבים הראשונים של המחלה ייתכן שיופיעו הפרעות ראייה באחת מהעיניים אשר ככל והזמן יעבור אז תורגש החמרה במצב. בנוסף, חולי קרטוקונוס מדווחים על ירידה בראייה, כאבי ראש, עלייה מהירה במספר במשקפיים, קושי בשימוש בעדשות מגע,  קושי בהתאמת משקפיים ועדשות מגע והחלפה תכופה שלהם, הופעת הילות ועוד. כמובן, שככל ששלבי המחלה מוקדמים יותר והתסמינים חלשים יותר יש נטייה להתעלם מהם, לחכות שיעברו או לייחס אותם לגורמים אחרים. זהו למעשה אחד האתגרים בזיהוי המחלה, לקשור תסמינים שבחלקם הם מאד כלליים להופעה מוקדמת של הקרנית החרוטית.

כיצד ניתן לאבחן את המחלה בצורה אמינה ומדויקת?

את מחלת הקרטוקונוס לא ניתן למנוע. ואולם, אבחון בזמן יאט את קצב התקדמות המחלה וימנע פגיעה הדרגתית בראייה אשר אחרת תלך ותחמיר. מכאן החשיבות של עריכת בדיקת אבחון בזמן וקבלת טיפול מותאם אישית בהתאם למצב המחלה ולהתקדמותה.

המפתח, כמו במקרים רבים הוא פנייה אל אנשי המקצוע המתאימים ברגע שמופיעים סימפטומים כלשהם ולא לנסות לחכות לרות מה יחמיר ויתפתח ומה יעבור מאליו. הנטייה של הגוף שלנו להתרגל למגבלות גורמת לנו  לעיתים לפספס סימפטומים קלים שמעידים על סכנת התפתחות של בעיה חמורה בעתיד. רופא עיניים בעל ניסיון ובקיאות ידע לזהות בנקל תסמינים בשלבים הראשונים של המחלה, לקשור אותם לתופעת הקרנית החרוטית, לבצע את הבדיקות הייחודיות המתאימות  ולהציע טיפול יעיל לעיכוב המחלה.

אבחון המחלה נעשה באמצעות מדידת עובי הקרנית  בנקודות שונות  בקרנית .מדידה זו מאפשרת לזהות את צורת החרוט במידה וצורה כזו אכן קיימת ובכך לאבחן את המחלה. בדיקה זו נקראת 'מיפוי הקרנית' והיא נעשית באמצעות מכשור טכנולוגי ייעודי ומתקדם כמו למשל Sirus, Orbscan וגם EyeSys. מומלץ לבצע בדיקת מיפוי קרנית, גם בהעדרם של תסמינים, במקרים בהם קיים במשפחה מי שסובל ממחלת הקרטוקונוס.

איפה עוד מצליחים לאבחן את מחלת הקרטוקונוס? כאשר ניגשים לבצע בדיקת התאמה לצורך הסרת משקפיים בלייזר. מאחר ובדיקת ההתאמה אשר קובעת האם ניתן לבצע לאותו מועמד את הניתוח על בסיס נתוניו הרפואיים האישיים, היא בדיקה מקיפה ויסודית, ניתן לאבחן במסגרתה את המחלה הזו. מי שנמצא כסובל מהמחלה, לרוב מדובר בכ-10% מהפונים לרשת  המרכזים הרפואיים ' ד"ר לוינגר עיניים' לצורך ביצוע ניתוח להסרת משקפיים, הנמצאים כלא מתאימים לניתוח הסרת משקפיים בלייזר. במקום זאת, מותאם עבורם הטיפול המתאים ביותר בהתאם למצב הנוכחי  של הקרטוקונוס ולקצב התקדמות המחלה.

 מהם סוגי הטיפולים הקיימים לקרטוקונוס?

כפי שכבר נאמר, אי אפשר לרפא קרנית חרוטית, אך ישנו מגוון של פתרונות רפואיים המאטים ולעיתים אף עוצרים את התקדמות המחלה ומייצבים את מצב העיניים והראייה. ישנם טיפולים המאפשרים להאט את קצב ההתקדמות ולשפר את אורח החיים של המטופל. הטיפול במחלה נקבע בהתאם לקצב התקדמותה. ככל שהמחלה מתקדמת יותר כך הטיפול יהיה מורכב יותר. נסקור את אפשרויות הטיפול הקיימות ברשת המרכזים הרפואיים 'ד"ר לוינגר עיניים' אפשרויות הטיפול שלהלן מוצגות מהקל אל הכבד.

לסיכום

מחלת עיניים קרטוקונוס, או בשמה השני קרנית חרוטית, היא מחלה אשר עלולה לפגוע במידה רבה בראייה של הסובל ממנה. היא  מתגלה בקרב צעירים,  לרב בגילאים 20-40 והתסמינים המוקדמים שלה אינם מובהקים ולעיתים אינם מהווים פגיעה משמעותית באיכות החיים ולכן האתגר בזיהוי מוקדם של המחלה עולה ומצריך מרופא העיניים להיות קשוב, מקיף ומקצועי.

איתור ואבחון מוקדם במסגרת בדיקת עיניים שגרתית, מקיפה ויסודית, תוך התייעצות עם רופא מומחה המכיר היטב את המחלה, יכולים לסייע רבות באבחון המחלה בזמן. כמו כן, התאמת טיפול בהתאם לדרגת המחלה היא קריטית לצורך שיפור הראייה וניסיון לעכב את קצב ההתפתחות שלה. ישראל היא מדינה שבה מחלת הקרטוקונוס נפוצה יחסית ובדיקה בזמן יכולה  למנוע את התדרדרות המחלה .פנו לרשת  המרכזים הרפואיים  'ד"ר לוינגר עיניים' לקביעת תור לביצוע בדיקת ייעוץ והתאמת טיפול, במידת הצורך.