נשמע מטורף לא? כל דירה בישראל לקויה!
אבל האמת היא, שהחוקרים בטכניון חשפו את מה שאנחנו יודעים כבר שנים.
שאלתם את עצמכם פעם איך הגענו למצב הזה?
אנחנו המהנדסים, ההנדסאים והאדריכלים יוצאים מכותלי האוניברסיטאות והמכללות ומוצבים בתפקידי מפתח באתרי הבנייה, מבלי שלמדנו את דרישות התקנים והתקנות– שהם למעשה הבסיס לכל הבנייה.
מעולם גם לא למדנו איך לבצע את הבדיקות בשטח – אז איך אנחנו בדיוק אמורים לגלות את אותם הליקויים?!
בכל שנה נמסרות מעל 50,000 דירות חדשות מקבלן.
על פי המחקר של הטכניון:
אנשי המקצוע מזהים רק כ- 20% מליקויי הבניה הקיימים תוך כדי מהלך הבנייה.
ובסוף הדיירים מזהים את רוב ליקויי הבניה לאחר קבלת המפתח – וזה כבר מאוחר מידי!
במחקר הטכניון נמצא שיש קשר ישיר בין עלות תיקון הליקוי, לבין מועד הגילוי.
ככל שמועד גילוי הליקוי קרוב יותר למועד הביצוע, עלות תיקון הליקוי קטנה.
למעשה עלות תיקון הליקוי סמוך למועד היווצרותו תהיה רק 1% מעלות התיקון הסופית!
אם הדיירים יגלו את הליקוי התיקון שלו יעלה לנו פי 100!
הכי יקר זה לתקן את הליקוי כאשר הדירה מאוכלסת!
למשל קחו מצב של חדירת מים לדירה כאשר היא מאוכלסת:
נדרש לפנות את הדייר, לפנות את כל תכולת הדירה להעביר את הדייר למגורים חלופיים, לאחסן את כל רכושו, ונדרש לפרק את הדירה לצורך ביצוע תיקוני הצנרת והאיטום.
אז הנה 5 הסיבות העיקריות להיווצרות הליקויים:
1. הדבר הראשון זה חוסר ידע בביצוע המלאכות של הפועלים בשטח, הרצפים, הטייחים, אנשי האיטום וכו'.
ברוב החברות אין הליך של פתיחת מלאכה, שבו מסבירים לצוות המבצע מה נדרש מהם ע"פ התכנון, מה קובעים התקנים, מהם הכלים שבאמצעותם יש לבצע את המלאכה ומה הם הכשלים האופייניים שמהם יש להימנע.
ולמה זה לא מתבצע?
2. כי מנהלי העבודה, מהנדסי הביצוע, מפקחים ומנהלי פרוייקטים לא למדו את דרישות התקנים והתקנות בצורה מסודרת.
בתקנים מוסבר מהם הדרישות, וכיצד בודקים שאכן רמת הביצוע טובה.
למשל בריצוף, קיים תקן שקובע מה המישוריות הנדרשת בריצוף הדירה וכיצד מודדים אותה.
אם אינך מכיר את התקן ואין לך את כלי המדידה המתאימים, לא תגלה את הליקוי.
3. הדבר השלישי זה חוסר פיקוח – רב הפיקוח באתרי הבניה אינו פיקוח על איכות הבנייה אלא על לוחות הזמנים, ואי חריגה מתקציב הפרויקט.
למה זה קורה? כי בסופו של יום זה מה שמעניין את היזם…
4. הדבר הבא זה חוסר תחקור – טעויות יכולות לקרות אבל כל החוכמה זה ללמוד מהן.
ממש כמו בחיל האוויר- על מנת שלא יחזרו על עצמן, תוך הפקת לקחים ולמידה רוחבית.
ברוב חברות הבנייה אין תחקור ואין הפקת לקחים.
פעמים רבות אותה טעות שבה ומופיעה במקומות שונים באותה חברה, מבלי לדעת שניתן היה למנוע אותה, אם רק היו מתחקרים את הפעם הראשונה כנדרש.
5. הדבר האחרון זה חוסר הבנה של מה הנזק שעלול להיגרם מרמת הפועל ועד רמת המנהל.
רוב העובדים לא מכירים את הנזק שנגרם לחברה ולדיירים, כתוצאה מהתביעות.
לא מכירים את נושא עוגמת הנפש ומפח הנפש, האמיתיים, הנגרמים לדיירים כאשר ליקויי הבניה מכים בהם.
שיטת ה"יהיה בסדר" ו"סמוך עליי" מונעת ירידה לפרטים ומניעת כשלים נוספים.
כל אחד מאיתנו חייב לשאול את עצמו את השאלות הללו:
- האם חשוב לי למסור דירות איכותיות לדיירים?
- של מי האחריות למסור דירות תקינות לדיירים ללא ליקויים? שלי?
- האם גם אני לא יודע מהם בדיוק הדרישות לכל עבודה על פי התקנים והתקנות?
- האם גם אני לא יודע לבדוק את הפועלים והקבלנים בשטח?
- האם יש לי את ציוד המדידה הנדרש? ואני יודע להשתמש בו בהתאם לנדרש בתקנים?
- האם גם אני לא יודע להכריע בוודאות האם העבודה שבוצעה תקינה או לקויה?
- על כמה ליקויי בנייה אני מצליח לעלות לפני המסירה?
- האם כשאני מוצא ליקוי, אני יודע להסביר לקבלן למה זה ליקוי על פי התקנים? כדי שיבין שהוא צריך לתקן.
הגיע הזמן שכל אחד יעשה בדק בית עם עצמו, כדי שנוכל לשפר את עצמנו להפוך למקצוענים – וככה נמסור דירות ללא ליקויים!
רק ביחד נשים סוף לנתון המטורף של 100% מהדירות בישראל לקויות.
הדרך לעשות את זה מתחילה בלחיצה כאן
המאמר נכתב ע"י המהנדס רפאל גיל
- מומחה מטעם שופטי בתי המשפט ב-24 שנים האחרונות.
- כתב אלפי (!) חוות דעת מטעם בתי המשפט בנושאי בנייה, איכות הבנייה והבטיחות.
- תקדימים משפטיים רבים בתחום איכות הבנייה מבוססים על חוות דעתו.
- משנת 1999 מפתח קורסים וימי עיון רבים בנושאי בנייה ואיכות בנייה.
- במסגרת פעילויות ההדרכה הוכשרו אלפי (!) מהנדסים, הנדסאים, אדריכלים, קבלנים ובעלי מקצוע.
- פיתח את שיטת ״הבקרה בתהליך״ שבאמצעותה בדק מכון התקנים הישראלי אלפי יחידות דיור.
- מוביל את הקורס הגדול בענף הבנייה: קורס הסמכת המומחים לבדיקת איכות מבנים וכתיבת חוות דעת מומחה – בו לומדים כיום מעל 900 מהנדסים, הנדסאים ואדריכלים.